מה הוא שימוש במידע פנים
עבירת שימוש במידע פנים מעוגנת בפרק ח1 לחוק ניירות ערך, בסעיפים 52א-52י לחוק
לשם בחינת הגדרת העבירה של שימוש במידע פנים יש לענות על 3 שאלות מקדמיות: מיהו איש פנים, מהו מידע פנים, ומהו “שימוש” במידע פנים?
מיהו איש פנים?
סעיף 52א(1) לחוק ניירות ערך, שמגדיר מיהו “איש פנים” בחברה, מכיל הגדרה רחבה, שכוללת לא רק מנהל, מנהל כללי, ובעל מניות עיקרי, אלא גם אדם אחר שמעמדו או תפקידו או קשריו בחברה נתנו לו גישה למידע פנים.
עוד קובע סעיף 52א(1) לחוק ניירות ערך, שאותה גישה למידע, לא צריכה להתקיים בהכרח ביום שבו נעשה השימוש במידע הפנים (“היום הקובע”), ודי שתתקיים בתוך ששת החודשים שקדמו לו.
אך חוק ניירות ערך מרחיב את תחולת ההגדרה של “איש פנים” אף יותר, וכולל בה לא רק את ‘איש הפנים’ עצמו, אלא גם את בני משפחתו ותאגידים בשליטתו או בשליטת בן משפחתו.
“בן משפחה” מוגדר בחוק ניירות ערך כאחד מאלה: בן זוג, אח, הורה, הורה של הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה.
מטרת ההגדרה הרחבה היא למנוע עקיפה של האיסור לשימוש במידע פנים תוך היעזרות בגורמים ‘מקורבים’. חוק ניירות ערך אף מביא בחשבון את העובדה, כי בני משפחה נוטים לחלוק זה עם זה ‘סיפורים’ ממקום עבודתם, ומונע את האפשרות לעשות שימוש בסיפורים אלו, ככל שהם נוגעים למידע פנים, באופן אשר יפגע בציבור.
מהו מידע פנים?
מידע פנים מוגדר בסעיף 52א לחוק ניירות ערך. בהגדרת מידע הפנים בחוק ניירות ערך שם המחוקק שני דגשים:
ראשית – המידע צריך להיות כזה שאינו פומבי ואינו ידוע לציבור. שאחרת, אין כל יתרון לאיש הפנים והשימוש במידע פנים מאבד ממשמעותו.
שנית – המידע צריך להיות מהותי, היינו כזה שלו היה נודע בחברה היה גורם לשינוי “משמעותי” במחירי ניירות הערך של החברה ונגזריהם. השאלה, מהו מידע “מהותי” עוברת כחוט השני בפסיקה בעבירות השימוש במידע פנים והיא נושא למחלוקות רבות
מהו שימוש במידע פנים?
השימוש במידע פנים לפי חוק ניירות ערך יכול להתחלק לשניים – מסחר (שימוש של ממש) או מסירה לאחר לצורך מסחר שלו. שתי דרכי שימוש אלו הן אסורות על פי החוק (סעיף 52 ב לחוק ניירות ערך).
חוק ניירות ערך ממיין את אופי השימוש במידע פנים ל-3 קטיגוריות על-פי זהות המשתמש:
איש פנים שמשתמש במידע פנים – עבירה על-פי סעיף 52ג לחוק ניירות ערך שעונשה 5 שנות מאסר.
איש פנים שמוסר מידע פנים לאיש חוץ – איש הפנים עובר עבירה על סעיף 52ג כמוסבר לעיל, ואיש החוץ, אם עשה שימוש במידע, עובר עבירה לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך, שעונשה שנתיים מאסר. זאת כל עוד הוא יודע שהמידע הועבר לו על-ידי איש פנים.
איש חוץ (שקיבל מידע מאיש פנים) ומוסר מידע פנים לאיש חוץ – איש החוץ הראשון עובר עבירה לפי סעיף 52ד כמוסבר לעיל. לגבי איש החוץ השני (שקיבל את המידע) הפסיקה בישראל טרם קבעה ששימוש על-ידו בעבירה יהווה עבירה, למרות שלכאורה ניתן לקבוע שמדובר בעבירה לפי סעיף 52ד, אשר קובע כי גם שימוש במידע שהגיע “בעקיפין” מאיש פנים הוא עניש.
עד לאחרונה עבירות של שימוש במידע פנים לא גררו עונש של מאסר ממש (מאחורי סורג ובריח ולא על דרך עבודות שירות). פסיקה ראשונה, שגזרה עונש מאסר של 10 חודשים מאחורי סורג ובריח ניתנה בבית המשפט לעניינים כלכליים, בידי השופט חאלד כבוב ביום 6.9.2012, בת”פ (מחוזי ת”א) 8256-05-11 מדינת ישראל נ’ אפרים קדץ, תק-מח 2012(3), 3097 , 3154.