מהעיתונות
עובדיה, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מערער על 24 חודשי המאסר בפועל שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב/
הרקע לפרשה הוא מעצרו של מיקי פרידמן, מנכ”ל בנק לאומי בריטניה לשעבר, ביוני 2008 בחשד לשוחד, מרמה וגניבה. ביוני 2009 הוגש נגדו
ונגד שבעה אחרים כתב אישום באשמת גניבה של 33 מיליון שקל מכספי הבנק, ממנו עלה כי הנאשם מאיר עובדיה הביא במשך שנתיים לסניף המרכזי אנשים שפתחו חשבון, ופרידמן העניק להם אשראי של מיליוני שקלים מבלי לבדוק את יכולת ההחזר שלהם
רפי עובדיה שהורשע בעקבות מתן הלוואות בלאומי מערער על גזר הדין
רפי עובדיה, שהורשע במסגרת הסדר הטיעון בנוגע להלוואות שנתן מנהל בכיר בלאומי, ושאושרו שלא כדין, הגיש ערעור על גזר דינו. עובדיה הגיש היום (ג’) את הערעור לבית המשפט העליון באמצעות עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג. רפי עובדיה הוא בנו של מאיר עובדיה ששימש כמתווך בפרשה
אורי בן נפתלי ואורן סרוסי מחברת אורנית, שהורשעו בעברות תרמית בניירות ערך, הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על חומרת העונש. בן נפתלי וסרוסי הורשעו בספטמבר 2011 ב-39 עבירות תרמית בניירות ערך ו-26 עבירות סיוע וזוכו מ-28 עבירות, שעניינן ביצוע עסקאות מתואמות בבורסה לני”ע. נגזרו עליהם 20 חודשי מאסר בפועל.
מהכרעת הדין עולה כי בתקופה שבין 2002-2004 ביצעו סרוסי ובן נפתלי עסקאות מתואמות בין חשבונות לקוחותיהם לבין חשבון הנוסטרו של חברת “אורנית ניירות ערך” שבבעלותם וכן עסקאות בין הלקוחות ללא ידיעה וללא הרשאה של הלקוחות. בכך, נקבע, השפיעו הנאשמים על שערם של ניירות הערך של אלרן, אפריקה ישראל, DCL וניסקו, תוך ניצול שיטת המסחר לרעה
מנהלי התיקים שהורשעו בעברות הרצת מניות הגישו ערעור על עונשם
את הערעור הגישו עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג. אחת הטענות המרכזיות שהועלו במסגרת הערעור היא כי לא ניתן להרשיע נאשמים בשותפות לדבר עבירה, כאשר לא הוכח מה היה חלקו של כל אחד בביצוע העבירה ולא הוכח מי מהנאשמים ביצע את העבירה בפועל.
לדברי סנגוריו של סער, הסדר הטיעון אינו מותנה בעדותו של מצא כעד תביעה. לטענתם:
הוספתו של מצא לרשימת עדי התביעה בשלב כה מאוחר, לאחר שהתביעה העידה את כל העדים אשר הצהירה מראש בכוונתה להביאם, והודיעה לצדדים בעל-פה שאלו העדים האחרונים מטעמה, ולאחר שהעידו מעלה מ-50 עדי תביעה, מהווה פגיעה קשה בהגנתו של הנאשם 4 (יגעל סער- ה.ק)”,
פרקליטיו של יגאל סער מתנגדים לעדותו של מצא בפרשת רשות המיסים
פרקליטו של יגאל סער, מנאשמי פרשת רשות המסים, הגישו היום התנגדות כי ג’קי מצא יעיד מטעם התביעה בפרשה. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז על ידי סנגוריו של סער, עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג ממשרד ברם דחוח ושות. בתגובה הגישה הפרלקיטות התנגדות לבקשה וביקשה מבית המשפט לאפשר את עדותו של מצא מטעם התביעה
השופט מודריק מתח ביקורת על הרשות במסגרת החלטתו במשפט זוטא בתיק שמתנהל נגד רוה”ח של קבוצת בולוס. בהחלטה מנומקת צפוי השופט לפרט מהן זכויות הנחקרים: נחקר שאינו עצור – בחזקת מעוכב
השופט עודד מודריק מבית המשפט המחוזי בתל אביב צפוי לפרסם בקרוב החלטה מנומקת, שתבהיר מצב שנפל עד כה בין הכיסאות – מהו הסטטוס של אדם המוזמן למשרדי רשות ניירות ערך, נחקר במשך שעות ואינו מוגדר כעצור או כמעוכב. החלטת השופט מודריק תפורסם במסגרת ההחלטה במשפט זוטא בתיק שמתנהל נגד רואה החשבון אלימלך אביגוש, השותף במשרד בריטמן אלמגור
הרשות לניירות ערך שללה מנחקריה את הזכות להיוועץ בעו”ד”
לפני חמש שנים הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כתב אישום נגד רו”ח אביגוש, ששימש כרואה חשבון של חברות קבוצת בולוס. אביגוש מואשם עם אחרים בקבוצה בעבירה על חוק ני”ע בכך שהכליל פרטים מטעים בדו”חות כספיים כדי להטעות משקיע סביר. פרקליטיו של אביגוש, עוה”ד אסף ברם, גיל דחוח וגלית רוטנברג, טענו כי אביגוש לא היה עצור, ולכן המעמד החוקי המתחייב הוא של “מעוכב”, מעמד שמקנה לנחקר זכויות, למשל הזכות להיוועץ בעורך דין
כפי שיודעים היטב עורכי הדין של הצווארון הלבן, לא כך הם פני הדברים: מחד, התיקים הנסגרים קטנים ופחות רלוונטיים. מאידך, משפטי ראווה בזבזניים, דוגמת פרשת צחי הנגבי והדסק הרוסי בבנק הפועלים, הם עדיין חלק בלתי נפרד מהמציאות המשפטית.
האם, למשל, התקיימה בדיקה מעמיקה בדבר הקצאת המשאבים הציבורית בתיק צחי הנגבי? עשרות אלפי עמודי פרוטוקול מוקלטים ומתומללים; יותר מ-128 ישיבות, בהם ישבו 3 שופטים במשך יום שלם; 3 פרקליטים לפחות שעבדו על התיק ימים.
האם, כנגד נתונים אלה, נשקל הצורך בהקצאת משאבים לפקידות סעד שכורעות תחת הנטל? לעובדים סוציאליים, שצריכים להציל ילדים בסיכון?
במלים אחרות: האם ההחלטה לייצר נורמה משפטית ציבורית שווה השקעה עצומה כזו של משאבים ציבוריים? נראה כי בשלה העת לדיון ציבורי מקיף באשר לאופן בו בוררת הפרקליטות את התנהלותה הכלכלית
פרשת הנגבי, הדסק הרוסי בבנק הפועלים? משפטי ראווה בזבזניים
כמה עולה באמת לייצר נורמה משפטית: דרוש דיון מהותי בהליך התקצוב של תיקי הפרקליטות . אינטרס ציבורי, מוצדק ככל שיהיה, חייב לחיות בתוך מציאות כלכלית מוגבלת ומתוכננת
בליל שני האחרון נחשפו, בפעם הראשונה, נתונים רשמיים מטעם הפרקליטות באשר לשיעור הסדרי הטיעון הנחתמים בישראל (“מהו שיעור הסדרי הטיעון הנחתמים בישראל?”, “גלובס
משרדים של עורכי דין פליליים העדיפו לפסוח על היריד. יוצא דופן הוא עו”ד גיל דחוח, שותף במשרד ברם-דחוח, שמתמחה בתחום הצווארון הלבן. דרך היריד הקודם קיבל דחוח יוצא פרקליטות, אך זה פרש מהמשרד לאחר זמן קצר.
“אני מחפש לוחמים”, הכריז בחיוך, אך התכוון ברצינות לאתגרים הכרוכים בעבודת סניגור. “רוצה דוגמאות? הנה”. הוא שלף קורות חיים של מועמד שמפרט שירות קרבי מוצלח בחיל הרגלים, כולל קצונה. “אני צריך מישהו שהוא לוחם באופי שלו. דחוח לדבריו מציע 18-20 אלף שקל ברוטו לעורך דין עם ניסיון של שלוש-ארבע שנים במקצוע. הוא מסביר כי המשכורת שהוא מציע חייבת להתחרות על המועמדים הטובים ביותר שנותרו בשוק, עם משרדים גדולים וידועים כמו מ. זליגמן וש. הורוביץ. דחוח מתאר מאבק על הסטודנטים הטובים של המכללות, לאחר שכמה מאות מבוגרי האוניברסיטאות כבר מאכלסים את הפירמות הגדולות.
מה חושבים במשרדים על עורכי הדין החדשים: “עד שמגיעים למוצלחים פוגשים הרבה פקידים
734 עורכי דין חיפשו שלשום עבודה ביריד השמה שאירגנה לשכת עורכי הדין בהיכל נוקיה ביד אליהו ■ המראיינים הביעו ספק אם יצליחו לאתר עובדים ראויים: “יש פער בין לימודי משפטים ובין היכולת להיות עורך דין מצליח”, אמר המראיין עו”ד אמיר דולב
לא הביטחון ולא השלום, לא הכלכלה ולא החינוך. השמות הגדולים בחברה הישראלית מככבים לאחרונה לצד המילים “שוחד” ו”הלבנת הון”. שני מומחים בתחום עבירות ההונאה והצווארון הלבן חושפים את הדילמות והאתגרים שניצבים בפני צוותי החקירה: כיצד מתקשרת עבירת השוחד להלבנת הון ומדוע עד המדינה חשוב כל כך?
אולמרט לא לבד: שורה של בכירים ונבחרי ציבור נחקרים בימים אלה בחשד לקבלת שוחד בתמורה לקידום פרויקט הולילנד ומתן הקלות בנייה. על רקע דיווחים אלה, הציבור לא נותר אדיש: סקר של מכון הסקרים רותם TRI חשף אתמול בבוקר (ב’) כי כ-40% מהאוכלוסייה חושבים שנבחרי הציבור בעירם, מקבלים שוחד כדי לאשר תוספות בנייה לפרויקטים
שוחד והלבנת הון עבירות קשות להוכחה
עו”ד גיל דחוח, שותף במשרד “ברם דחוח ושות’ ומומחה בעבירות צווארון לבן, מסביר כי עבירת השוחד קשה להוכחה שכן יש שני צדדים לעבירה: נותן ומקבל, כאשר לאף אחד מהם אין אינטרס להפליל את עצמו. “להבדיל מעבירות אחרות בחוק העונשין שבהן קיים מתלונן ונאשם, עבירות השוחד נחשפות בדרך כלל על ידי צד שלישי – רשויות האכיפה. אף צד לא מודה שנתן או קיבל שוחד, שכן שתי הפעולות ברות ענישה”.
לדברי דחוח, במצב שבו יש, לכאורה, שני נהנים, לכל צד יש אינטרס להגן על עצמו. ועדיין, ברגע שפרקליטות המדינה מחליטה להגיש כתב אישום, צריך להתקיים סיכוי סביר ומעלה להרשאה
אבי סימני בעדותו בתיק המינויים ברשות המסים: ”ההצעה של יורם קארשי לעזור לי לקבל תפקיד ברשות המסים נשמעה לי כהתרברבות. בפועל אני לא יודע מה הוא עשה”
“ההצעה של יורם קארשי לעזור לי לקבל תפקיד ברשות המסים נשמעה לי כהתרברבות. בפועל אני לא יודע מה הוא עשה” – כך העיד היום (ד’) מנהל תחנת מע”מ ירושלים, אבי סימני, בתיק המינויים ברשות המסים.
בתיק זה מואשמים בכירי רשות המסים לשעבר ובראשם מנהל הרשות לשעבר, ג’קי מצא, בקבלתשוחד מיורם קארשי וקובי בן-גור, בכך שנענו לדרישותיהם לביצוע מינויים ברשות המסים.
סימני העיד על שיחותיו ופגישותיו של קארשי. לדבריו, “גדלנו באותה שכונה. הוא לא במעגל הראשון, סוג של חבר שכונה
מנהל מע”מ ירושלים: “קארשי אמר לי: תחליט איזה תפקיד אתה רוצה
בחקירה נגדית לבא-כוחו של יגאל סער, עו”ד גיל דחוח, אישר סימני, בהתייחסו לאירועים נוספים בחקירתו במשטרה, כי הרגיש שהחקירה מתנהלת באופן שרומס את זכויותיו, ולכן החליט להקליט את חקירותיו.
סימני אישר עוד כי באותו מעמד, ביקש כי יבדקו במחשבי הרשות אם היה קשר כלשהו בינו לבין קארשי. עו”ד דחוח הציג בפניו מסמך המעיד כי רק כשנה לאחר מכן נערכה בדיקה, הן לגבי סימני והן לגבי סער, וזו העלתה כי לא נמצא כל טיפול חריג של השניים בעסקיו של קארשי.
האורות במחלקת החקירות של רשות המסים בתל אביב הוסיפו לדלוק, אף שהשעה התקרבה ל-11 בלילה. רו”ח שלמה אבן, שנחקר שם מ-11 בבוקר, חתם על נוסח הודעתו, אולם טרם שוחרר לביתו. תמתין עוד מעט, אמרו לו. לקראת חצות הוא נקרא לחדר אחר. כשנכנס, מצא שם את אלי יצחקי, ראש המחלקה, יושב בראש שני שולחנות שאוחדו לצורת T וסביבו חמישה חוקרים. הוא התבקש לשבת מול יצחקי, שלמעשה המשיך בחקירה.
בשלב מסוים החוקרים הרגישו שיש להם את זה: אבן, לפי התרשומת שערך אחד מהם, הודה שלא בירר עם לקוחו פרטים מהותיים בנוגע לנתונים הפיננסיים של החברה, ונימק את התנהלותו בכך ש”המצב כיום בשוק קשה, ולכן פחד שהלקוח יעזוב אותו ולא שאל שאלות מיותרות
חקירה מעבר לקווים הצצה מבהילה לשיטות היצירתיות לחילוץ הודאה ברשויות הכלכליות
לאחרונה עלו הדברים לדיון במסגרת משפטו של רואה החשבון, המתנהל באולמו של השופט עודד מודריק בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ביולי תחקר סנגורו של רואה החשבון, עו"ד גיל דחוח ממשרד ברם דחוח ושות', את ראש מחלקת החקירות דאז, גיורא הרטוג. מדוע לא ניתן לנחקר להתייעץ עם עורך דין? הרטוג הסביר כי האמירה "אני חושב שאני רוצה עורך דין" לא נחשבה לבקשה בעיניו, אלא ל"הרהור לב"